אחת הסנקציות המרתיעות ביותר בקרב חייבים היא הטלת עיקולים בהוצאה לפועל, שתכליתם להגביל ולהצר את הסחר והחליפין בנכסים ורכוש פרטיים עד אשר ישולם החוב. העיקול משרת בסופו של דבר את הזוכים שנדרשים לקבל בחזרה את כספם, אם כי למרות הטלתו שמורות גם לחייבים זכויות מסוימות, לעתים גם היכולת לבטל את העיקול לאלתר.
מהם עיקולים הוצאה לפועל ומתי מוטלים על חייבים?
ובבוקר בהיר אחד, מקבל החייב לביתו מכתב התראה הוצאה לפועל, שמורה על עיקול שצפוי להיכנס לתוקפו החל מתאריך מסוים. מה זה הוצאה לפועל בכלל? ומה על החייב לעשות כעת? מדובר בהליך גבייה מתקדם שהוטל מצד רשם ההוצאה לפועל, במסגרתו תופסת רשות הגבייה והאכיפה זכות או נכס השייכים לאותו חייב בכדי לגבות ממנו את חובו.
לעניין זה, חשוב להבדיל בין עיקולים זמניים לבין עיקולים "רגילים": בעוד העיקול הזמני מוטל על חייבים במהלך הליכים משפטיים כדי למנוע הברחת נכסים, העיקול "הרגיל" הוא זה שמתרחש בעקבות זוכה שפותח תיק בהוצאה לפועל לאחר שלא הצליח לקבל אליו את התשלום הנדרש.
סוגי עיקולים אפשריים
חוק ההוצאה לפועל מבחין בין שלושה סוגי עיקולים מרכזיים: מיטלטלין, מקרקעין וצד ג'. עיקולים אלה נוגעים לחשבונות בנק, כרטיסי אשראי, קופות חיסכון והשקעות, זכויות אפשריות וגם רכוש פרטי המצוי ברשותו של החייב. נפרט כעת על כל אחד מהסוגים:
עיקול מיטלטלין
זהו העיקול המוכר וייתכן שגם המרתיע ביותר, במסגרתו נשלחים מעקלים לביתו של החייב כדי לחלץ מתוכו רהיטים, מוצרי חשמל, תכשיטים וכל אמצעי שאיננו משמש למחייה בסיסית. עיקולי מיטלטלין בהוצאה לפועל מתרחשים בדרך כלל אחרונים, כאשר לפניהם תבצע הרשות מאמצי גבייה משתנים במטרה לסגור את התיק לאחר שבוצע בו התשלום.
עיקול מקרקעין
עיקול שמוטל מטעם הוצאה לפועל על נכסים שנמצאים בבעלותו של החייב. אם מדובר בבית מגוריו, העיקול לא יוכל לשמש כאמצעי לסילוק החייב מהנכס, אלא רק במקרים מיוחדים בהם נמצא לו דיור חלופי הולם ומתאים לצרכיו.
עיקול צד ג'
עיקולים אלה נפוצים לא פחות, שכן הם מוטלים על זכויות, כספיות בעיקר, שקיימות לחייב אך מוחזקות אצל צד שלישי כמו הבנק, חברת האשראי, המעסיק (במקרה של עיקול משכורת), כספי חיסכון או השקעות ועוד.
מכתב אזהרה מקדים להטלת עיקולים הוצאה לפועל
בדרך כלל, פועלות לשכות ההוצאה לפועל בדרך של המצאת אזהרה שתישלח לחייב עם פתיחת התיק מצידו של הזוכה. רק משלא ייענה מכתב האזהרה, תוכל המערכת לקדם הלאה את הסנקציות הפוטנציאליות. ועם זאת, קיימים מקרים שבהם זוכים דורשים להטיל עיקול על חייבים עוד לפני שהומצאה להם אזהרה.
מתי אפשרי הדבר? אם קיים חשש ממשי ומגובש שהחייב ינסה להתחמק מהנושים/ הזוכים ואף לטרפד את ההליך כלפיו, ניתן יהיה לשקול לעקל את רכושו או נכסיו גם ללא מכתב אזהרה. ולכן, זוכים ונושים המעוניינים לפעול כלפי חייב בדרך זו, יצטרכו להוכיח כי קיים חשש לכאורי לניסיון בריחה או הסתרת נכסים מצידו של החייב, כך שהוא איננו "זכאי" להתראה המאפשרת התגוננות מוקדמת.
עיקולי הוצאה לפועל על חשבונות בנק
אחד העיקולים הנפוצים והמרתיעים ביותר הוא של חשבון הבנק של החייב. עיקולים אלה מוטלים כאשר זוכים פותחים תיק נגד חייב מסוים, המכיל ראיות לקיום קשר מסחרי, משפחתי, נזיקי וכיוצ"ב והיווצרות חבויות תשלום שלא נענו ממנו, למשל במקרה של פסק דין המוכיח ללשכת הוצאה לפועל מזונות שלא שולמו בהתאם להחלטה שיפוטית. עיקולי הבנק לעתים נובעים גם מהתחייבויות שלא מולאה כלפי רשויות שונות כמו מס הכנסה.
זוכים שמעוניינים לפתוח תיק במטרה להשית עיקולים בהוצאה לפועל על חייבים, לא יוכלו לקבל מהבנקים פרטים לגבי חשבונות אישיים המוגנים בחיסיון. לכן חלקם נעזרים בחוקרים פרטיים המאתרים חשבונות מסוימים. מכלו כל מאמצי הגבייה העצמיים שלהם בנושא, הם פונים אל הוצאה לפועל לפתיחת תיק.
במקרה של ביצוע פסק דין או תשלום שיק שחזר, החייב יידרש במכתב ההתראה לפרוע את חובו בתוך 20 ימים, או לנקוט בכל פעולה אחרת על פי חוק. אם החייב לא שעה לטפל בנושא, הזוכה יוכל להוציא צו עיקול לנכסים וביניהם גם חשבון הבנק. כעת, ראש לשכת ההוצאה לפועל ישלח לבנק של החייב הודעת עיקול והאחרון בתורו יקפיא את החשבון, כך שלא ניתן יהיה לבצע בו שום פעולה למעט הפקת כספים שגם הם יהפכו מעוקלים.
בנקודה זו יצטרך הבנק להעביר בתוך 10 ימים ללשכת הוצאה לפועל פרטים בנוגע לחשבון של אותו חייב. העיקול יישאר בעינו במשך 3 חודשים, לאחריהם הזוכה יוכל להגיש לראש ההוצאה לפועל בקשה למימוש כספים שהצטברו בחשבונו של החייב, על מנת שייפרע מהחוב שלו. אם הבקשה תאושר, הבנק יתבקש להעביר את הכספים להוצאה לפועל ומשם לידי הזוכה.
כיצד להתמודד עם עיקולים בהוצאה לפועל?
כאשר מדובר בהטלת עיקולים הוצאה לפועל מאפשרת גם לחייבים לפעול במספר דרכים אפשריות. דרכים אלה מאפשרות בין היתר להתנגד או להסתייג לתשלום החוב, בדרך של בקשה להסרת עיקול שתוגש לראש ההוצאה לפועל.
כמובן שהאישור לבקשה שכזו עובר דרך נימוקים מוצדקים ומפורטים ביותר, כמו למשל הוכחות להטלת עיקול שלא כדין, ראיה המראה כי העיקול הוטל על נכס שאיננו ברשות החייב ולעתים גם בעיית רישום שבמסגרתה החוב כבר נפרע, אך הדבר התפספס ככל הנראה ברישומים של הנושה ("טענת פרעתי").
בנוסף, החייבים רשאים לדרוש לעבור חקירת יכולת ולבקש פריסת תשלומים חודשיים וכן לבצע איחוד תיקים במקרה של מספר תיקים פתוחים בהוצאה לפועל. במקרים רבים החייבים יצליחו להגיע להסדר פשרה מסוים עם הנושים שלהם בנוגע לפירעון החוב, מה שעשוי כשלעצמו להביא לביטול העיקול וסגירת תיק ההוצל"פ.
ראש ההוצאה לפועל הוא הגורם שמוסמך לקבל החלטה בנוגע להשהייה או ביטול של כל הליך המנוהל כלפי חייבים שהגישו בקשה לביטול הליכים. שיקוליו יצטרכו לכלול את מצבו הכלכלי והאישי של החייב המבקש, את מצבם של הנושים של אותו חייב ומטבע הדברים את המאזן הרצוי בין השניים. בהתאם לאלו, ניתן להורות על ביטול הגדרתו של חייב כמוגבל באמצעים, לבטל צו עיכוב יציאה מן הארץ, להימנע מהליכי פינוי, הוצאת מיטלטלין או הטלת עיקול.
אפשרות נוספת השמורה הן לחייבים עצמם והן לנושים, תהיה להגיש בקשה להליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. הליך זה שמחליף את פקודת פשיטת הרגל הוותיקה, מיועד לחייבים שצברו חובות בסכום שעולה על הכנסותיהם כך שלא ניתן לפרוע אותם. החייבים יתבקשו לעמוד ברשימה ארוכה וקפדנית של תנאים ופעולות, כאשר בסיומם הם יוכלו להסדיר את חובותיהם ולקבל צו הפטר המורה על מחיקת החובות שנותרו בסופו של ההליך.
בשורה התחתונה, לעתים העיקול בלתי נמנע
גורמים שלא קיבלו את כספם מאדם יחיד ואף חברה מסוימת שהתחייבו לכך בין אם בחוזה ובין אם בפסק דין, רשאים לפתוח תיק גבייה בהוצאה לפועל, העובר תהליך מסודר והדרגתי לגביית החוב. העיקול שמוטל בדרך כלל בשלבים הראשונים, מאלץ את החייבים להתפנות לטיפול בנושא כאשר גם להם עומדות זכויות והגנות שחשוב להכיר.
על מנת ללוות את ההליך בהצלחה הן מבחינתם של הזוכים והן עבור החייבים, עליהם להיעזר בעורך דין גבייה ועיקולים מיומן ומנוסה, שצבר בקיאות בייצוג גורמים משני צידי המתרס. לליווי, ייצוג והכוונה בנוגע להליכי גבייה בהוצל"פ פנו לעורכת הדין קארין ישראל.
