כינוס נכסים

כינוס נכסים מתייחס על פי רוב לתפיסת נכסים ומימושם, כדי לפרוע חוב כספי מסוים. הדבר מתבצע בדרך כלל מטעמו של נושה שזכאי למימוש של נכס ששועבד לו כבטוחה מצדו של חייב, כאשר לשני הצדדים שמורות אפשרויות פעולה בכפוף לסוג ההליך המתנהל. במאמר זה נסביר על הסמכות והליכי כינוס הנכסים הקיימים.

כינוס נכסים בהליכי הוצאה לפועל

מערכת ההוצאה לפועל היא הזרוע המבצעת של רשות האכיפה והגבייה, שתכליתה לסייע לזוכים ולנושים לממש את זכויותיהם הכלכליות מול חייבים שלא שילמו את חובם, או מילאו את הוראות בית המשפט כפי שהתקבלו בהחלטה או פסק דין מסוים. הנושים רשאים לפנות להוצאה לפועל כדי לאכוף את ההחלטה או את ההסכם שנוצרו מול החייב ובמטרה שאלו ינהלו מאמצי גבייה מרתיעים בהתאם לסמכותם לכך, עד אשר ישולם החוב במלואו.

על פי סעיף 53 לחוק הוצל"פ, רשם הוצאה לפועל מוסמך למנות כונס נכסים לחייב מסוים, כדי לממש את פסק הדין. כונס הנכסים רשאי להעביר אליו את ניהול הנכס ולמכור אותו כדי לפרוע את החוב הקיים ועליו לעשות זאת במסגרת של דיווח ורישום מסודרים לרשם ההוצאה לפועל.

כונס הנכסים אמון גם על שמירתו של הנכס במהלך פעילותו ולכן ככל שייגרם לו נזק בלתי סביר, ייתכן שתחול עליו חובת הפיצוי ובמקרים מסוימים גם ייאלץ לסיים את תפקידו, אם כשל מלמלא אותו כראוי.

 

כינוס נכסים בהליכי חדלות פירעון

חייבים שסך חובותיהם הכולל עולה על הכנסותיהם כך שהם אינם מצליחים עוד להיפרע מהחובות שלהם, יכולים להגיש בקשת הצטרפות להליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. חייבים אלה יכולים להיות אנשים יחידים (פרטיים) או חברות, המבקשים להצטרף להליך באופן יזום או לחילופין שהנושה שלהם הגיש כלפיהם בקשה שכזו.

כינוס נכסים
כינוס נכסים

להליכי חדלות הפירעון קיימת מטרה כפולה: האחת תהיה להשיא את פירעון החובות והשנייה היא להשתקם כלכלית, כדי לצאת לדרך חדשה ללא חובות עבר. על מנת לממש את שתי מטרות אלה, ממנה המדינה גורם מוסמך – בית המשפט או הוצאה לפועל (תלוי בגובה החובות) ונאמנים וממונים מטעמם.

הגורם המרכזי שמלווה את ההליך הוא הנאמן, שפועל לכינוס נכסי החייב ומימושם על מנת שהרווחים ייכנסו לקופת הנשייה ויועברו ממנה לנושים בסופו של דבר. קופת הנשייה צוברת את נכסי החייב יחד עם קליטת התשלומים החודשיים שעליו להעביר לאורך ההליך ולתוכה ייכנסו נכסי נדל"ן, רכבים, מיטלטלין יקר ערך ועוד. חשוב להבהיר שביצוע כינוס נכסים כלפי דירות מגורים איננו עניין אוטומטי ומובהק כל כך.

הדבר כפוף להגנה המצויה בחוק על החייב ומשפחתו, שלא מתירה מצב שבו הם יוותרו ללא קורת גג. סעיף 229 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, מכיל תנאים קשיחים ומובהקים שבהם ניתן יהיה לממש דירת מגורים בהליכים אלה, ביניהם הפקת תועלת משמעותית ממימוש הנכס, העדר אפשרות אחרת לפרוע את החוב וקיומו של מקום מגורים חליפי סביר באזור המגורים הנוכחי.

 

כינוס נכסים בהליכים אזרחיים

תקנות סדר הדין האזרחי חולשות על מגוון הליכים משפטיים, גם בהם מתקיימים הליכי כינוס נכסים שונים. סעיף 387 המצוי בתקנות אלה מתיר לבית המשפט את הסמכות למנות "תופס נכסים", שידאג לתפוס נכס של אדם שקיים חשש שעשוי להבריח, להעלים או להשמיד אותו במטרה להתחמק ממחויבותו או לסכל את קיומו של הליך משפטי מסוים.

סמכות זו מתירה לאותו תופס נכסים לתפוס נכסים פיזיים, גם בכפוף לכניסה לחצרו של האדם לביצוע הפעולה. בית המשפט יכול להתיר גם את תפיסתם הזמנית של נכסים מסוימים.

לעניין זה חשוב להבהיר שכונס הנכסים המתמנה מטעמו של בית המשפט יהיה גורם שאיננו קשור בשום דרך לבעלי הדין המעורבים, למעט במקרים מיוחדים שבהם התרחשה לכך הסכמה או אם בית המשפט סבור שהדבר יניב יעילות מתאימה. משנתפס הנכס, בית המשפט יורה כיצד לנהוג בו והוא זה שיחליט האם להשיבו לבעליו, להשמידו, להעביר אותו לגורם נוסף או למכור אותו.

 

חובות הכונס והחייב בהליכי כינוס נכסים

עד כה עסקנו בהליכים שבמסגרתם מבוצע כינוס הנכסים וכעת לחובות, הזכויות והסמכויות של הצדדים בנושא. תפקידו של כונס הנכסים כאמור, יהיה לדווח לבית המשפט בנוגע לאפשרות לכנס את נכסי החייב ולבצע את הפעולה בפועל עד להשלמתה.

 

חובותיו של כונס הנכסים

כאשר מדובר בהליכי חדלות פירעון, הנאמן המשמש בין היתר ככונס נכסים, נדרש לאבחן ולתחקר את מצבו הכלכלי והתנהלותו של החייב, להימצא בחקירת היכולת ובאסיפת הנושים ולפרסם פרטים בנוגע להליך, בייחוד כאשר מדובר בפירוק חברה. כונס הנכסים הרשמי הוא זה שמפקח ומבקר את עבודת הנאמן.

כונס הנכסים הרשמי נחשב לצד/ בעל עניין בהליכים משפטיים לגבי חייבים בחדלות פירעון והוצאה לפועל. הכונס רשאי להגיש בקשות בנוגע למילוי תפקידו ומטרתו תהיה השתלטות על נכסי החייב, במטרה להפקיע אותם מידיו ככל שישנו חשד להברחת נכס והתחמקות מפירעון החובות. לאחר ביצוע הכינוס, הכונס נכנס בנעלי הבעלים בנכס וכעת מוסמך לנהל, למכור ולממש אותו בכפוף להוראה ישירה מבית המשפט.

באשר לחובות כונס הנכסים בהוצאה לפועל, הרי שהוא נדרש גם הפעם לדין וחשבון על פעולותיו לרשם הוצאה לפועל, זאת באמצעות ניהול פנקסים ועריכת דין וחשבון כחוק. הכונס נדרש למסור כל הנכסה שהופקה מפעולות הכינוס ללשכת הוצל"פ וכן להפקיד ערובה לצורך מילוי תפקידו אם יש בכך צורך.

 

חובותיו של החייב בעת כינוס נכסיו

כאשר מתמנה לחייב מסוים כונס, הוא נדרש לפעול מכאן והלאה בשיתוף פעולה ובתום לב מלאים, קרי הימנעות מכל הפרעה לכונס ולביצוע תפקידו. החייב נדרש לבצע כל פעולה שכונס הנכסים דורש ממנו, לרבות מסירת מסמכים ואינפורמציה מלאה בנוגע לנכס. מלבד חובותיו בהליכי הכינוס, החייב זכאי גם לזכויות שונות שמגנות עליו:

הגנה על דירת המגורים של החייב – כאמור, עניין מימוש דירת המגורים נחשב מורכב, שכן עומדת לחייב הגנה על קורת הגג שלו, כל עוד לא מתקיימים תנאי הסף שהוזכרו לעיל.

נכסים שלא ניתן לעקל לחייב – הליך כינוס הנכסים לא יוכל להתבצע כלפי נכסים פסולים על פי חוק, כמו ציוד ממוחשב, מכשירים מכאניים ואמצעים נוספים שנדרשים לפרנסתו או מחייתו של החייב ובני משפחתו.

הגנת חייבים העוסקים בחקלאות – הגנה ייחודית בחוק שמורה לחקלאים בעלי חובות בהוצאה לפועל, הקובעת כי יש לשמור אצלם את השטחים החקלאיים הנדרשים לפרנסתם ולהימנע מהפקעתם.

 

לסיכום

כפי שקראתם, כינוס נכסים מתרחש מכוחה של סמכות חוקית רחבה, החולשת על כמה וכמה הליכים משפטיים שונים. מדובר בסמכות משמעותית המעניקה לנושים יכולת חוקית לתפוס ולממש נכסים של גורם חייב. מכיוון שהדבר כרוך בכל זאת בשמירה על זכויות בסיסיות ובבקיאות בלתי מתפשרת ברזי החוק והאפשרויות הקיימות בנושא, מומלץ להתייעץ על כך עם עורך דין מומחה להליכי גבייה, המשמש ככונס כלפי חייבים בהליכים השונים.

משרד עורכי הדין קארין ישראל מתמחה בנושא מזה שנים רבות ויוכל לסייע גם לכם בנושא. לתיאום פגישת התייעצות צרו עמנו קשר כבר עכשיו.

שתפו בקליק
רוצה לחזור לחלק ספציפי בעמוד?
דילוג לתוכן