תשלום חודשי בחדלות פירעון הוא אחד מהחובות הבסיסיות של יחיד שמתחיל הליך חדלות פירעון, התשלום מבוצע מדי חודש על ידי החייב לקופת הנשייה, שם יצטברו כספים החל משלב מתן צו פתיחת ההליכים, בשלב אישור התכנית לשיקום כלכלית ועד למתן ההפטר שיביא לסיום הליך חדלות הפירעון. הכספים שיצברו בקופת הנשייה יחולקו בין הנושים על פי הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
השאלה שמעסיקה אנשים רבים בטרם כניסתם להליך חדלות פירעון, היא מה גובה צו התשלומים שייקבע להם והאם ניתן יהיה לשנות את גובה הצו במקרה יקבע סכום גבוה. ישנה דרך להעריך את גובה צו התשלומים שייקבע ליחיד הפוטנציאלי בהליך חדלות פירעון ולכן בטרם קיבלתם החלטה להיכנס להליך חדלות פירעון, מומלץ להגיע לפגישת ייעוץ אצל עורך דין חדלות פירעון מקצועי ומנוסה.
תשלום חודשי בחדלות פירעון – איך נקבע גובה הצו?
גובה צו התשלומים החודשי נגזר מדמי המחייה שנקבעים לכל אדם, הפחתה של סכום דמי המחיה המגיעים לאותו חייב ספציפי מסכום ההכנסה שלו יתנו את הסכום המוערך של צו התשלומים החודשי. נשאלת השאלה- מה פירוש המושג דמי מחיה? סעיף 160 בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי מגדיר את המושג דמי מחיה, כדלקמן: "הסכום הדרוש ליחיד ולמי שפרנסתם עליו להוצאות המחיה הבסיסיות לשם מחיה בכבוד, ובהתחשב בהכנסתו של בן זוגו ושל ילדיו שפרנסתם עליו; דמי המחיה יחושבו על בסיס כללי המחיה בכבוד שקבע השר לפי סעיף 162(ב) והתאמתן לנסיבותיו האישיות של היחיד".
המטרה בקביעת כללים לחישוב דמי המחיה היא ליצור אחידות ושוויון בין החייבים השונים תוך התאמתם לנסיבותיו האישיות של החייב. החוק אינו נותן הגדרה ממצה למונח "דמי מחיה" וקביעתם של כללי המחיה בכבוד נותר בידי שר המשפטים באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת בהתאם להוראת סעיף 162(ב)(1) לחוק. חשוב לציין כי נכון לשנת 2023 לא נקבעו כללי מחיה בכבוד על ידי שר המשפטים באישור ועדת החוקה. עד לגיבוש כללים בידי שר המשפטים באישור ועדת החוקה, הוחלט לקבוע את התשלום החודשי בהתאם למספר עקרונות המשקפים את תכליות החוק ובראשם שיקומו הכלכלי של החייב, השאת שיעור החוב שייפרע לנושים וקידום שילוב מחדש של החייב במרקם החיים הכלכליים.
אמות מידה לקביעת תשלום חודשי
סעיף 156(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הסמיך את הממונה (הכונס הרשמי) לקבוע את דמי המחיה ליחיד שנכנס להליך חדלות פירעון כפי שהוגדרו בסעיף 160 לחוק חדלות פירעון. דמי המחיה יוקצו ליחיד במהלך ההליך מהכנסתו מעבודה או מכל מקור אחר. הממונה גם רשאי בהתאם להוראות סעיף 156(ב) לחוק, לקבוע כי הכנסתו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר לא תהיה חלק מנכסי קופת הנשייה. במקרה זה, החייב יותיר בידיו את דמי המחיה ויעביר לנאמן את "היתרה" בתשלומים חודשיים באופן שיורה הממונה. המדיניות הרווחת כיום אצל הממונה היא בהתאם לחלופה בסעיף 156(ב) לחוק לפיה, היחיד יעביר תשלום חודשי לקופת הנשייה ויותיר בידיו את הכספים המגיעים מכנסתו או מכל מקור אחר במהלך תקופת הביניים ועד למתן הצו לשיקום כלכלי.
בחירת המודל המוצע לקביעת גובה התשלומים החודשיים בתקופת הביניים על ידי הממונה מתבססת על שני עקרונות יסוד : אחידות ושוויוניות, שיקום החייב ושילובו במרקם החיים הכלכליים ומחיה בכבוד.
אחידות ושוויוניות- קביעת כללים ברורים ואחידים על מנת להבטיח שוויון ואחידות בין החייבים השונים, החובה לקבוע כללים ברורים נובעת מהוראות החוק. בדברי ההסבר להצעת החוק הודגשה החשיבות של קביעת כללים ברורים לחישוב דמי מחיה אשר "תגדיל את השוויון בין היחידים ותפחית את העומס המוטל על המערכת". בחישוב גובה התשלום החודשי בחדלות פירעון נקבעו סכומים אחידים המבוססים על קצבת נכות כללית לדרגת אי כושר ישיבה בשיעור של 75% ומעלה, המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי, או בשמו השני "הסכום הבסיסי". בפסק הדין "לשצ'נקו" שהפך להלכה ידועה נקבע שגמלה זו נועדה "להבטיח את צורכי מחייתו המינימליים של הזכאי ולספק לו אמצעי קיום בסיסיים". המשמעות הדבר היא שסכום זה משקף את דמי המחיה הבסיסיים ומינימליים שיש להותיר בידי החייב עבור מחייתו. נכון לשנת 2023 הסכום המשולם ע"י המוסד לביטוח לאומי עבור קצבת נכות בדרגה של 75% ומעלה הוא 4,063 ש"ח. בחישוב דמי המחיה הבסיסיים יש להוסיף סכום אחיד בשיעור של 1,500 ש"ח עבור כל אחד מילדי החייב שפרנסתו עליו עד ארבעה ילדים. עבור הילד החמישי ואילך יש להוסיף סך של 1,300 ש"ח.
שיקום החייב ושילובו במרקם החיים הכלכליים ומחיה בכבוד– מטרת העל של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי היא שיקומו הכלכלי של החייב ושילובו מחדש במרקם החיים הכלכליים. לפיכך, במסגרת המנגנון לקביעת צו התשלומים החודשי הוחלט כי החייב יוכל להותיר בידו מחצית מהכנסתו הפנויה לאחר הפחתה של הסכום הבסיסי. מטרת המנגנון לפיו הותרת מחצית מהכנסתו הפנויה של החייב תישאר בידיו, היא לעודד חייבים למצות את כושר ההשתכרות שלהם ובכך תביא להגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים, הדבר יאפשר את שיקומו הכלכלי של החייב בתקופת חדלות הפירעון ותאפשר לו להשתלב במרקם החיים הכלכליים לאחר סיום תקופת חדלות הפירעון. לאחר מתן הצו לשיקום כלכלי הממונה אף רשאי להמליץ לבית המשפט להותיר סכום כסף נוסף מדי חודש בידי החייב, סכום העולה על דמי המחיה מתוך כושר השתכרותו.
נוסחת החישוב לתשלום החודשי שיוטל על החייב בהליך חדלות פירעון
הכנסה פנויה של התא המשפחתי– סכום ההכנסות החודשיות נטו של כל מי שנכלל בתא המשפחתי מכל מקור שהוא: משכורת, קצבאות, דמי שכירות, דמי מזונות וכד'.
הסכום הבסיסי– יחיד / נשוי חי בנפרד – 4,063 ש"ח.
רווק / גרוש/ אלמן + ילד – 5,563 ש"ח.
זוג – 5,373 ש"ח.
זוג + ילד 6,873 ש"ח.
זוג + 2 ילדים 8,373 ש"ח.
זוג + 3 ילדים 9,873 ש"ח.
זוג + 4 ילדים 11,373 ש"ח.
זוג + 5 ילדים 12,673 ש"ח
חשוב לדעת כי הסכום הבסיסי מגלם בתוכו הוצאות מגורים כגון משכנתא או שכירות.
הוצאות מיוחדות- ניתן להפחית מההכנסות נטו של התא המשפחתי הוצאות מיוחדות, יש להציג אסמכתאות רלוונטיות לכך. סוגי הוצאות מיוחדות: הוצאות בריאות חיוניות, הוצאות יציאה לעבודה (נסיעה בתחבורה ציבורית), עלויות טיפול בילדים קטינים שאינם זכאים ללימודים מכוח חוק לימוד חובה (מוגבל עד 2,500 ש"ח), עלויות למימון צהרוני ילדים עד כיתה ג' (מוגבל עד 1,000 ש"ח), סכום ההקצבה לזכאי מזונות כפי שנקבע בסעיף 179 לחוק.
כפי שניתן לראות בנוסחה, התשלום החודשי מחושב לפי מחצית מההכנסה הפנויה של התא המשפחתי כשהוא מותאם לחלק היחסי של ההכנסה נטו של החייב מתוך ההכנסה הכוללת נטו של התא המשפחתי. קרי אם ההכנסה נטו של החייב היא 75% מתוך ההכנסה נטו של התא המשפחתי, תוטל על החייב חובת תשלום חודשי של 75% מתוך מחצית ההכנסה הפנויה של התא המשפחתי.
שינוי גובה צו התשלומים החודשי בחדלות פירעון
חייב שסבור כי צו התשלומים החודשי שנקבע לו בצו פתיחת ההליכים אינו תואם את יכולתו הכלכלית, יוכל להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט השלום בתוך 45 ימים מהיום שהצו נמסר לו.
במקרה של שינוי נסיבות או גילוי עובדות חדשות בתקופת הביניים יוכל החייב להגיש בקשה לשינוי גובה התשלום החודשי. את הבקשה יש להגיש לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
משרד עורכי דין קארין ישראל מומחה בדיני חדלות פירעון ומלווה מאות חייבים בהליכי חדלות פירעון ופשיטת רגל.
