תיקון מספר 55 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, נכנס לתוקף באוגוסט 2018, והעניק סמכות לרשם ההוצאה לפועל לאשר פריסת תשלומים בחוב שהצטבר בגין אי תשלום דמי מזונות. לפני כניסת התיקון לתוקף רשמי ההוצאה לפועל היו רשאים לקבוע לחייב צו תשלומים, במסגרתו ניתן היה לפרוס לחייב את כלל החובות האחרים שלו, מלבד חוב שנובע מאי עמידה בתשלומי מזונות.תיק מזונות בהוצאה לפועל הוא תיק שבמסגרתו נגבה חיוב מזונות בעקבות פסק דין. במרבית המקרים, הזוכה בתיק היא אשה אשר לטובת ילדיה נפסקו המזונות
פריסת חוב מזונות – מהו חוב מזונות?
רשות ההוצאה לפועל פועלת לאכיפת פסקי דין, ובכלל זה פסקי דין לתשלום מזונות. במרבית המקרים פסקי דין העוסקים בתשלום מזונות ייפתחו בהוצאה לפועל תחת מסלול מזונות, משמעות הדבר היא שהזכאית למזונות תפעל לפתיחת התיק ומכאן ואילך מערכת ההוצאה לפועל תנהל את התיק לרבות הטלת עיקולים, הגבלות, צווי מאסר ועוד.
תיק מזונות בהוצאה לפועל הוא תיק שבמסגרתו נגבה חיוב מזונות בעקבות פסק דין. במרבית המקרים, הזוכה בתיק היא אישה אשר לטובת ילדיה נפסקו המזונות. במקרה שאותה אישה זכאית לתשלום מזונות מאת הביטוח הלאומי, יכול המוסד לביטוח לאומי עצמו לפתוח תיק כנגד החייב, בגין שיעורי המזונות אשר שולמו על ידו לאשה, אשר לטובתה או לטובת ילדיה, נפסקו המזונות.
במקרים בהם האישה מקבלת דמי מזונות חלקיים מהמוסד לביטוח לאומי, ייפתחו 2 תיקי הוצאה לפועל נגד החייב: תיק ראשון ע"י המוסד לביטוח לאומי עבור תשלום דמי המזונות שהוא מעביר לאישה, ותיק שני ע"י האישה הזכאית עבור ההפרש של דמי המזונות שהיא לא מקבלת מהמוסד לביטוח לאומי.
פריסת חוב מזונות בהוצאה לפועל- הרחבת סמכויות הרשם
בעבר סמכותו של רשם ההוצאה לפועל בעניין פריסת חוב מזונות לתשלומים הייתה מוגבלת, כאשר נדרש הרשם לפרוס חוב מזונות לתשלומים לבקשת חייב (חוב שהצטבר עד למועד מתן פסק הדין למזונות או חוב של תשלומי מזונות שהצטברו בשל אי פירעון במועד) רשאי היה הרשם להפנות את בעלי הדין לבית המשפט, רק "מטעמים מיוחדים שיירשמו", אך לא להתערב באופן תשלום החוב או חלוקתו.
בית המשפט כבר קבע כי "טעמים מיוחדים שיירשמו" מתקיימים בכל מקרה שבו מוכח, להנחת דעתו של רשם ההוצאה לפועל, כי בלא קביעת שיעורים לחוב העבר במזונות לא יוכל החייב לקיים את עצמו (רע"א 4905/98 גמזו נ' ישעיהו).
בפועל, כאשר אדם שחייב חוב עבר עבור מזונות, ביקש לפרוס את החוב לתשלומים, הוא היה נדרש להוכיח פעמיים כי יש הצדקה לבקשה לפריסת החוב לתשלומים, תחילה, הוא נדרש להוכיח בפני הרשם כי קיימים "טעמים מיוחדים" המצביעים על כך שאם חוב המזונות שלו לא ייפרס לתשלומים, הוא לא יוכל לכלכל את עצמו. לאחר ששוכנע הרשם ומצא לנכון להפנות את הדיון בעניינו של החייב לבית המשפט, צריך היה אותו אדם להוכיח זאת שוב, בפני הערכאה שפסקה את חיוב המזונות (בית המשפט לענייניי משפחה או בית הדין הרבני).
המחוקק הבין כי כיום נדרש איזון בין הצרכים של הילדים, לבין יכולתו הריאלית של אדם לשלם את חוב המזונות שצבר, התיקון בחוק נועד לפשט ולקצר את ההליכים. לכן, החוק הרחיב את סמכויות רשם ההוצאה לפועל ונתן לרשם סמכות לצוות על צו לתשלום בשיעורים, בכפוף למספר כללים שיסייעו לו בקבלת ההחלטה, על פי שיקול דעתו.
חשוב לציין כי החקיקה החדשה לא נועדה לשנות את סכום החוב, אלא לאפשר פריסה של החוב, כדי להקל הן על החייב והן על הזוכה והזכאים למזונות, הצורך בקיומו של הליך נוסף בבית המשפט לענייני משפחה, אשר במסגרתו נדרש החייב להוכיח בשנית כי יש הצדקה לפריסת החוב, עשוי להימשך זמן רב ולעכב את תשלום החוב.יתרה מכך, ההליך המשפטי יטיל על הצדדים עלויות נוספות, כגון: תשלום אגרה לבית המשפט.
התנאים להגשת בקשה לפריסת חוב מזונות
המחוקק הקל על החייבים מחד ומנגד פעל לטובת האישה והזכאים למזונות שכן, המנגנון החדש מתמרץ חייבים לשלם את דמי המזונות החודשיים באופן שוטף, כדי שתתאפשר להם פריסה של חוב עבר, מאחר שזהו תנאי לקבלת הצו.
התנאים להגשת הבקשה מוסדרים בסעיף 69ב1(ב) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- 1967 :
רשם ההוצאה לפועל רשאי, מיוזמתו או לפי בקשת החייב, לצוות על תשלום של חוב עבר במזונות, בשיעורים ובמועדים כפי שיקבע, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
(1) רשם ההוצאה לפועל בירר את יכולתו של החייב בחקירת יכולת בהתאם להוראות פרק זה;
(2) רשם ההוצאה לפועל שוכנע כי מתן צו לתשלום בשיעורים של חוב העבר במזונות מוצדק, בהתחשב במצבו הכלכלי של החייב וכן בהתחשב בפגיעה האפשרית בזוכה כפי שהוצגה לו בעמדת הזוכה;
(3) אם החייב חב בתשלום מזונות שוטף – רשם ההוצאה לפועל נוכח כי עד מועד הגשת הבקשה שילם החייב את התשלום כאמור בשיעורים שנקבעו בפסק הדין, במשך חודשיים רצופים לפחות, והמשיך לשלמו עד מועד מתן ההחלטה.
חייב מזונות שמעוניין לפרוס את חוב העבר לתשלומים חייב להוכיח לרשם ההוצאה לפועל כי הוא עומד בתשלום דמי המזונות השוטפים- זהו תנאי הכרחי. במקרים בהם חייב המזונות אינו נדרש לתשלום דמי מזונות שוטפים מכל סיבה שהיא ניתן יהיה להגיש את הבקשה ללא הוכחת תשלום חודשי.
חשוב לדעת, רשם ההוצאה לפועל אינו נכנס בנעלי בית המשפט או בית הדין והוא אינו רשאי לעולם לשנות או להפחית את סכום המזונות שנפסק ע"י בית המשפט או בית הדין.
חשוב להדגיש כי רשם ההוצאה לפועל אינו נכנס בנעלי בית המשפט או בית הדין, בנוגע לסכום המזונות החודשי שהחייב נדרש לשלם באופן שוטף; הרשם אינו רשאי לשנות או להפחית את סכום המזונות שנפסק.
פריסת חוב המזונות מאפשרת לחייב לשלם את חובותיו, במקביל לתשלום המזונות החודשיים, ולנהל את חייו ללא עיקולים והגבלות, כגון: עיקול משכורת, עיקול חשבון עובר ושב בבנק, הגבלה על חידוש רישיון נהיגה, חשש מצו מאסר ועוד.
יתרה מכך: חוב מזונות – כמו כל חוב אחר – תופח וצובר ריבית פיגורים. במסגרת סמכויותיו של הרשם, הוא רשאי להפחית את סכום החוב, בנוגע לרכיב של ריבית הפיגורים, שתתווסף בתקופת התשלומים.
הצו יינתן רק לחייב שעומד בתשלום המזונות החודשיים השוטפים (משך חודשיים רצופים לפחות) והמשיך לשלם עד מועד מתן ההחלטה כפי שנקבע בסעיף 69ב1 (ב)(3).
פריסת חוב מזונות בהוצאה לפועל באמצעות עורך דין
חייב שמעוניין להגיש בקשה לפריסת חוב מזונות בהוצאה לפועל נדרש להמציא מסמכים המעידים על מצבו הכלכלי, חשוב שהגשת הבקשה תיעשה בליווי עורך דין הוצאה לפועל מנוסה ומיומן שטיפל בעבר בתיקים מסוג זה, הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהגשת בקשה לפריסת חוב מזונות שתוגש באופן שגוי תסכל את סיכויי החייב לקבל פריסה נוחה של החוב בעתיד, לכן רצוי כבר בהגשת הבקשה בפעם הראשונה להיעזר בעורך דין שבקיא בתחום ההוצאה לפועל.
לאחרונה, ייצג משרד הח"מ אדם שחובו עמד על יותר מ-78,000 שקלים, בגין מזונות שלא שילם בעבר. רשמת ההוצאה לפועל בלשכה בבאר שבע, אישרה את הצעת החייב להחזיר את החוב בפריסת תשלומים בסך 200 שקלים (בלבד) לחודש החוב הזה.
לסיכום: תיקון מספר 55 לחוק ההוצאה לפועל מאפשר לרשם ההוצאה לפועל לאשר צו תשלומים לפריסת חוב מזונות של חייב. מהלך זה מפשט ומקצר משמעותית את ההליכים עבור חייבים וזוכים, אשר נדרשו לקיים דיון בבית המשפט לעניין זה. התיקון לחוק מאפשר לזוכה לקבל את החוב המגיע לו ומסייע לחייב לסיים את תשלום חובותיו ולשוב לנהל שגרת חיים, ללא חשש מעיקולים והגבלות.
