ביטול הגבלת חשבון בנק -עו"ד קארין ישראל- שיקים ללא כיסוי ⚖️

ביטול הגבלת חשבון בנק הינו הליך משפטי שמקורו בחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981 והוא מבוצע באמצעות הגשת ערעור לבית משפט שלום, את הערעור על החלת ההגבלה יש להגיש תוך 20 ימים מיום קבלת ההודעה על החלת ההגבלה ע"י הבנק. על מנת להגדיל סיכוי הצלחת הערעור ולהביא לביטול ההגבלה של חשבון הבנק, על המערער לעמוד בקריטריונים הקבועים בחוק ובפסיקה.

הגבלת חשבון בנק – מתי?

חוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981, נחקק במטרה להתמודד עם תופעת השיקים החוזרים ולהגן על מערכת הבנקאות והמסחר בישראל. החוק מגדיר את המסגרת לטיפול בלקוחות המושכים שיקים ללא כיסוי ואת התנאים להגבלת חשבונות בנק. ביטול הגבלת חשבון בנק הוא תהליך המוסדר בחוק זה, ומהווה נדבך חשוב בהבנת זכויות וחובות הלקוחות והבנקים.

ביטול הגבלת חשבון בנק מתחיל בהבנת הסיבות שהובילו להגבלה מלכתחילה. על פי חוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981, הגבלה יכולה להיות מוטלת בגין משיכת שיקים ללא כיסוי: זוהי אחת הסיבות העיקריות להגבלת חשבון בנק, ולכן חשוב להבין אותה לעומק:

א. הגדרת שיק ללא כיסוי:

• שיק נחשב "ללא כיסוי" כאשר אין מספיק כסף בחשבון לכסות את הסכום הנקוב בו בעת הצגתו לפירעון.
• גם אם הייתה יתרה מספקת בעת כתיבת השיק, אם היתרה ירדה עד מועד הפירעון, השיק ייחשב ללא כיסוי.

החוק קובע כי הגבלה תוטל אם הלקוח משך 10 שיקים או יותר ללא כיסוי בתקופה של 12 חודשים ובלבד שעברו לפחות חמישה עשר ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון, גם אם ללקוח יש מסגרת אשראי מאושרת, שיק שחורג ממנה ייחשב כשיק ללא כיסוי, חשוב להבין את גבולות מסגרת האשראי ולא להסתמך עליה באופן מוחלט כאשר שיק מוצג לפירעון ואין כיסוי מספיק, הבנק מחזיר אותו למושך עם סימון "אין כיסוי מספיק" (א.כ.מ). הבנק מחויב לשלוח התראה לבעל החשבון לאחר שסורבו 5 שיקים וזאת לא יאוחר מ-5 ימי עסקים לאחר שסורב השיק החמישי. כמו כן, הבנק מחויב לדווח על כל שיק שסורב למאגר נתוני אשראי של בנק ישראל. מלבד הסיכון להגבלת החשבון, משיכת שיקים ללא כיסוי עלולה לפגוע בדירוג האשראי של הלקוח.

הבנק מחויב לשלוח הודעה על הגבלה לבעל חשבון, הודעת בנק על הגבלה תישלח לא יאוחר מ-5 ימי עסקים אחרי היום שבו סורב השיק האחרון שגרם להגבלה. ההודעה תישלח גם למיופה כוח ולמורשה חתימה באותו חשבון.

החוק קובע כי הודעת בנק תכלול פרטים אלה:

(1)   יום משלוח ההודעה;

(2)   פרטי החשבון;

(3)   שמו ומספר זהותו של בעל החשבון;

(4)   תאריכי תחילה וסיום של ההגבלה;

(5)   פרטי השיקים שסורבו (מספר שיק, סכום, תאריך שבו סורב) ושנכללו במנין השיקים שהביא להגבלה, ופרטים של עשרים שיקים נוספים, לכל היותר, שסורבו, אף אם לא נכללו במנין השיקים כאמור; 

(6)   לשון הסעיפים 2(א), 3ב(א) ו-(ג), 4(א) ו-(ב), 5 ו-10 לחוק או תכנם בנוסח שהסכים לו המפקח;

(7)   ציון המקום בבנק השולח שבו אפשר לקבל, בכתב או בעל פה, פרטים בדבר השיקים שסורבו;

(8)   הפניה לסדר הדין ולדיני הראיות המיוחדים לצורך ערעור על פי סעיף 10 לחוק;

(9)   הבהרה שכל הודעה אחרת שתישלח למקבל ההודעה, על פי החוק, תוסיף על הודעת הבנק ולא תגרע ממנה.

הגשת ערעור על הגבלת חשבון בנק

במקרים בהם ביטול הגבלת חשבון בנק לא מתאפשר באמצעות הליכים מנהליים מול הבנק או בנק ישראל, חוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981, מעניק ללקוח זכות לערער על החלטת הגבלת חשבון בנק, הערעור יוגש לבית משפט השלום בתוך 20 ימים מיום קבלת ההודעה על ההגבלה. יש להכין כתב ערעור מפורט המנמק את הסיבות לביטול ההגבלה. הכתב צריך לכלול את כל העובדות הרלוונטיות, ראיות תומכות, וטיעונים משפטיים. את הערעור יש להגיש לביהמ"ש באזור הקרוב ביותר לסניף הבנק בו מתנהל החשבון.

בבד בבד עם הגשת הערעור יוגש צו מניעה להחלת ההגבלה וזאת בכדי למנוע מצב בו החשבון יהיה תחת הגבלה עד למועד הדיון בערעור, דבר שעלול להביא לקריסתו הכלכלית של בעלי החשבון.

החוק קובע רשימה של נסיבות בגינן רשאי לקוח מוגבל להגיש ערעור לביהמ"ש שלום על מנת לבטל את הגבלת החשבון, ואלו הן הנסיבות:

• הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת טעות – מקרה בו סירוב השיק היה בעקבות טעות של הבנק ולא בהכרח בשל טעות הלקוח, לדוגמא: חוסר עקביות בהתנהלות הבנק מול הלקוח, ביהמ"ש התייחס לכך בתיק עש"א (שלום ב"ש) 45752-07-18 עמק גאיה אחזקות בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (נבו 19.7.2020)‏‏ "לא ניתן להתעלם מכך שהבנק לא פעל באופן עקבי ולא קיים במעשיו את ההיגד "נאה דורש, נאה מקיים".  גם י. עמית במאמרו מציין לעניין זה בעמ' 471, בין היתר, כי: "…" "שינוי מדיניות" של הבנק כלפי הלקוח ללא הודעה מראש, 'זיג-זג' בהתנהלותו של הבנק – כאשר מסגרת האשראי משתנה חדשות לבקרים, והבנק אינו עקבי בסירובו – כל אלה הם מתכון בטוח לשרירות ואי-הבנות, ועל בית-המשפט ליתן משקל להתנהגות מעין זו".
• הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון והתקיימו שנים אלה: השיק נמשך לפני שהבנק קיבל את הודעת העיקול ולא ניתן היה לפרעו במשך ששים ימים מיום הטלת העיקול.
•  ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם איתו.

נבצר מהלקוח לטפל בענייניו מחמת פגיעה, בו או ברכושו, בפעולת איבה, ובשל כך סורב השיק.

• הלקוח הוא תושב של שטח שהוכרזה לגביו שעת חירום כאמור בפסקאות (1) ו-(2) להגדרה "הכרזה על שעת חירום", ובין המועד שבו נמשך השיק ובין המועד שבו הוצג לפירעון חלה הרעה משמעותית בהכנסותיו של הלקוח עקב שעת החירום, ובשל כך סורב השיק – "הכרזה על שעת חירום" בסע' 1 – סעיף ההגדרות הנה: "(1) הכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951"; הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי סעיף 90ב לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971; קריאה לשירות מילואים בנסיבות חירום או קריאה לשירות מילואים במצב מיוחד לפי סעיפים 8 או 9 לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008;              ****אירועי ה-7/10 טלטלו את המשק הישראלי וכתוצאה מכך עסקים רבים נפגעו והפכו למוגבלים בחשבונות הבנק, השימוש בטיעון המשפטי "מצב חירום" הפך לנפוץ ובתי המשפט נוטים להתחשב בעסקים שנפגעו בצל המלחמה***
• הבנק לא שלח הודעה ללקוח על הצורך בהפקדת כספים בחשבון לפי סעיף 7א (בפסקה זו – הודעה), הבנק שלח הודעה לפרטי התקשרות שאינם תואמים את הפרטים שהלקוח מסר לו או שהמועד האחרון טרם חלף, ובשל כך סורב השיק.

•  ביטול מחמת שיקולי צדק: בתי המשפט הכירו גם בשיקולים של צדק שיש בהם כדי לסייע למערערים במקרים חריגים. פסקי דין שניתנו בעניין זה:
   א. בפסק דינו של בית המשפט מחוזי (מרכז) מיום 19.8.2021 בע"א (מרכז) 57878-03-21 שלומית אזרד בע"מ נ' הבנק הבינלאומי שם נקבע כי אין בידי המערערת עילה מכוח העילות שפורטו בסע' 10 לחוק, אולם בנסיבות שתוארו שם (תשלום השיקים שסורבו לאוחזים בתוספת נתוניה האישיים של המערערת) קבל בית המשפט המחוזי את הערעור והורה על ביטול סירובם של 7 שיקים מתוך 16 שיקים מחמת "שיקולי צדק": "מן העבר השני, לא ניתן להתעלם מאפשרות התרחשותם של אותם מקרים נדירים וקשים בהם נקלע בעל החשבון, בשל נסיבות חריגות, למצבים אשר אינם בשליטתו, אשר הוא לא יכול היה למנוע אותם או לשלוט בהם – ובמקרים אלו יכול ובאי גריעתו של השיק, יהא כדי להניב תוצאה אשר אין לצדה הצדקה כלכלית או מוסרית, וזאת לא בהיבט האישי של בעל החשבון, ואף לא בהיבט הציבורי מכוחו ובשלו חוקק החוק".  
  ב. עש"א (קר') 24328/07/17 עאמר נ' הבינלאומי (נבו)(2017) התקבל הערעור מחמת הצדק בהתחשב בכך שהמערער הפקיד את הסכומים ושהתנהלותו לא מעידה על זלזול וניצול לרעה של שיקים, בהתחשב בהשלכות הקשות של ההגבלה ובהסתמך על פסיקה קודמת.
  ג. עש"א (ראשל"צ) 31602-04-18 גיזהלאו טסמה נ' בנק יהב לעובדי המדינה בע"מ (נבו)(2018) באותו עניין הגיע כב' השופט שדה למסקנה, כי התנהלות המערערת, אשר הגם שאינה חפה מטעויות, דאגה לפרוע את השיקים לנמשכים ולעמוד בהתחייבויותיה ואינה מעידה על ניצול לרעה של השיקים והשימוש בהם; לצד המשמעות הקשה של ההגבלה על חברה פעילה המפרנסת לא מעט משפחות – מחייבת את גריעת השיקים שסורבו מטעמי צדק.

לסיכום:

ביטול הגבלת חשבון בנק הוא תהליך חשוב המאפשר ללקוחות לשקם את מעמדם הפיננסי ולחזור לפעילות בנקאית תקינה. הבנת החוק, זכויות הלקוח, והתהליכים הנדרשים היא קריטית להצלחת התהליך. ביטול הגבלת חשבון בנק דורש לעיתים סבלנות, התמדה, וסיוע מקצועי, אך התוצאה – חזרה לחיים פיננסיים תקינים – שווה את המאמץ. חשוב לזכור כי ביטול הגבלת חשבון בנק הוא לא רק זכות חוקית, אלא גם הזדמנות לפתוח דף חדש בהתנהלות הפיננסית ללא חדלות פירעון.