בדיקה מקדמית לפני כניסה להליך חדלות פירעון ⚖️

בדיקה מקדמית לפני כניסה להליך חדלות פירעון – מדוע צריך לעשות זאת?

בדיקה מקדמית לפני כניסה להליך חדלות פירעון היא הכרחית וחשובה בהליך קריטי כמו חדלות פירעון ומומלץ לעשות אותה רק עם עורך דין חדלות פירעון מנוסה. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח -2018 נכנס לתוקפו ביום 15.9.2019 והוא מסדיר את הליכי חדלות פירעון. לגבי חייב שהוא יחיד (כלומר, אינו תאגיד) חוק חדלות פירעון מחליף את פקודת פשיטת הרגל.

הליך חדלות פירעון הוא הליך קריטי בחייו בכלכליים של האדם ועל כן רצוי להיות מיוצג ע"י עורך דין חדלות פירעון מנוסה.

עורך דין חדלות פירעון – בדיקה מקדמית לפני כניסה להליך

חדלות פירעון היא מצב בו סכום החובות וההתחייבויות של אדם פרטי (או תאגיד) גבוהים משווי נכסיו, או מצב בו אדם אינו מצליח לעמוד בהחזר ההתחייבויות הכספיות המוטלות עליו במועד, במקרים אלו הוא יוגדר כחדל פירעון. על אדם אשר מרגיש כי הוא קורס תחת נטל החזרי החובות ואינו מסוגל לעמוד בהחזר התשלומים, מומלץ לפנות להתייעצות עם עורך דין חדלות פירעון אשר יבחן את מכלול האפשרויות העומדות בפני אותו חייב, במטרה להימנע ממצב בו ייפתחו תיקי הוצאה לפועל נגד החייב ויוטלו כנגדו עיקולים והגבלתו שונות.

כניסה להליך חדלות פירעון יכולה להיגרם ממספר אפשרויות: ישנם מקרים בהם החייב יקדים את נושיו ויפנה עצמאית להליך חדלות פירעון בטרם ננקטו נגדו הליכי גבייה, ייתכנו מקרים בו חייב יפנה להליך חדלות פירעון לאחר שנפתחו נגדו תיקי הוצאה לפועל ו/או בהמלצת רשם ההוצאה לפועל במסגרת חקירת יכולת / בקשה למתן צו תשלומים. במקרים מהסוג המוזכר לעיל, יוכל החייב להיערך לכניסה להליך חדלות פירעון וזאת בשונה ממקרים בהם אחד הנושים יגיש בקשה לפתוח בהליכי חדלות פירעון נגד החייב וייפתח תיק חדלות פירעון בבית המשפט לבקשת הנושה.

בכל אחד מהמקרים האמורים לעיל, חשוב לפנות לעורך דין חדלות פירעון מנוסה שיערוך בדיקה מקדמית לפני כניסה להליך חדלות פירעון ויבנה תכנית פעולה שתקל על החייב בזמן בו הוא מצוי בהליך וילווה את החייב החל משלב הגשת הבקשה לפתיחת ההליכים ועד לקבלת הפטר מחובותיו ויציאה לחיים חדשים נטולי חובות ודאגות.

חוק חדלות פירעון- מה הוא אומר?

בשנת 2019 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, החוק החליף הלכה למעשה את פקודת פשיטת הרגל. משמעות הדבר כי המונח פשיטת רגל אינו קיים עוד ומעתה יש לומר חדלות פירעון. הליך פשיטת רגל והליך חדלות פירעון הם זהים במהותם- ההליכים מיועדים לאנשים אשר אינם יכולים לעמוד בהחזר חובותיהם ומעוניינים להיכנס להליך שיביא אותם בסופו של דבר להפטר מחובותיהם.

ההבדל בין חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ובין פקודת פשיטת הרגל בא לידי ביטוי בעיקר בגישה השיקומית בה מתייחס המחוקק לאדם שנכנס להליך, ההנחה עליה התבססו בעבר הייתה שאי תשלום חוב מהווה פגם מוסרי בהתנהלות החייב וכיום כשל ביכולת הפירעון יכול להתרחש גם כשאין התנהלות פגומה או לא ראויה של החייב. ניתן לראות זאת גם בפרטים הקטנים: בפקודת פשיטת הרגל מי שנכנס להליך הוגדר חייב, בחוק חדלות פירעון ההגדרה שונתה ליחיד. בנוסף, בחוק חדלות פירעון קיימת אפשרות של הפניית היחיד להשתתפות בהדרכה פיננסית כחלק מהליך השיקום.

חשוב לציין כי בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי יש התייחסות למקרים בהם חדלות הפירעון הגיעה מהתנהלות פסולה של החייב וניצול לרעה של ההליך.

מטרות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי:

• להביא לשיקומו הכלכלי של היחיד– לשיקומו הכלכלי של היחיד יש תכלית רחבה מלבד טובת הנושים, המחוקק רואה בשיקומו הכלכלי של החייב קידום ערכים חברתיים נוספים והפקת תועלת לכלל המשק, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בתאגיד, שיקומו עשוי לשמר מקומות עבודה רבים ומקור פרנסה לעובדיו.
• הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים– על ידי הגדלת סכומי החובות שהנושים יוכלו לקבל.
• לקדם את שילובו מחדש של היחיד במרקם החיים הכלכליים– באמצעות קיצור ההליך והפחתת הנטל הבירוקרטי.

איך מתנהל הליך חדלות פירעון ?

הליך חדלות פירעון יכול להתנהל בבתי משפט השלום ברחבי הארץ ובלשכות ההוצל"פ, מה שייקבע היכן יתקיים ההליך הוא גובה החובות של היחיד. הליך חדלות פירעון של יחיד שסך חובותיו נמוכים מ-150,000 ש"ח יתנהל בלשכת הוצאה לפועל, הליך חדלות פירעון של יחיד שסך חובותיו גבוהים מ-150,000 ש"ח יתנהל בבית משפט השלום במחוז מגוריו.

מאמר זה מתייחס להליך חדלות פירעון ליחידים עם חובות מעל 150,000 ש"ח שעניינם מנוהל בבית משפט השלום המצוי במחוז מגוריהם. ההליך מחולק ל-3 שלבים עיקריים:

שלב ראשון בהליך חדלות פירעון- הגשת בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון

הגשת בקשה לפתיחת הליכים היא התחנה הראשונה שעל החייב לעבור בהליכי חדלות פירעון אם ברצונו לפתוח דף חדש ולהשתחרר מחובותיו. ניתן להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון גם כאשר יש לחייב חובות אשר לא נפתחו בהוצאה לפועל.

בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון תוגש באמצעות טופס מקוון הנמצא באתר הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. הבקשה תכלול אסמכתאות ותצהיר התומכים את בקשתו של היחיד, מומלץ להסתייע בהגשת הבקשה לפתיחת הליכים בעורך דין חדלות פירעון מנוסה על מנת לחסוך השלמות מיותרות של מסמכים ובזבוז זמן יקר.

לאחר ההגשה יתקבל מייל אישור שליחת בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון, בשלב זה ניתן להגיש בקשה לעיכוב הליכים בתיקי הוצאה לפועל התלויים נגד היחיד.

לאחר הגשת הבקשה (כ-30 ימים) צפוי להינתן צו פתיחת הליכים על ידי בית המשפט בו יתנהל התיק. בצו פתיחת הליכים ייקבע התשלום החודשי שעל היחיד לשלם מדי חודש לקופת הנשייה.

 

שלב שני בהליך חדלות פירעון – תקופת הביניים

תקופת הביניים תחל מיום מתן צו לפתיחת הליכים ותימשך עד מתן צו שיקום כלכלי. עם יינתן הצו, יוקפאו כל ההליכים נגד היחיד ולא ניתן יהיה לפתוח או להמשיך בכל הליך משפטי נגד היחיד אלא באישור הממונה, יבוטלו כל העיקולים וההגבלות שהוטלו במסגרת הליכי גבייה כגון: עיקול משכורת, עיקולים בבנקים, הגבלה על רישיון נהיגה וכד'. כמו כן, יוטלו על היחיד ההגבלות המנויות בסעיף 142 לחוק :

(1)  הגבלה מקבלה או החזקה של דרכון ישראלי או תעודת מעבר לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, ומהארכת תוקפם, ובלבד שיהיו תקפים לשם שיבה לישראל;

(2)  עיכוב יציאת היחיד מהארץ;

(3)  הגבלה כלקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981;

(4) הגבלת החייב משימוש בעצמו או באמצעות אחר בכרטיס חיוב (למעט כרטיסים מסוג דיירקט ובנקט);

(5) הגבלת החייב מהקמה או מהשתתפות בהקמה של תאגיד חדש;

עם מתן צו לפתיחת הליכים ימונה נאמן ליחיד, תפקידיו של הנאמן יהיו: בדיקת מצבו הכלכלי של החייב והנסיבות שהובילו לחובותיו, הגשת דו"ח לממונה אודות ממצאיו, להכריע בתביעות החוב שתוגשנה, לפעול לכינוס נכסי קופת הנשייה, מימושם וחלוקתם בין הנושים, גיבוש התשתית העובדתית הנדרשת למתן צו שיקום כלכלי ליחיד, לנהל את נכסי קופת הנשייה ולפעול ליישומו של צו השיקום הכלכלי, תוך שמירה על כבודו של היחיד והגנה על עניינם של הנושים. על היחיד לשתף פעולה עם הנאמן, להגיש דוחות בדבר הכנסות והוצאות כנדרש ולהגיע אליו לבירור אם יוזמן. הנאמן יגיש דוח ממצאי בדיקה עם סיום בדיקת מצבו הכלכלי של היחיד ולא יאוחר מ-9 חודשים ממועד מינויו (מועד מתן צו פתיחת הליכים). את דוח ממצאי הבדיקה יגיש הנאמן לממונה אשר יגיש לבית המשפט תכנית שיקום כלכלית תוך 60 ימים מקבלת דוח ממצאי הבדיקה.

שלב שלישי בהליך חדלות פירעון- צו לשיקום כלכלי

הדיון בתכנית השיקום הכלכלית של היחיד יתקיים כ-12 חודשים ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים ותוך 30 ימים מיום הגשת התכנית לשיקום כלכלית על ידי הממונה. לאחר שבית המשפט יקיים דיון, יינתן ליחיד צו שיקום כלכלי. צו שיקום כלכלי יכלול את ההוראות הבאות כולן או חלקן בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט:

• חובת תשלומים שתוטל על החייב, גובה התשלומים ותקופת התשלומים.
• הכנסים שיכללו בקופת הנשייה.
• אופן מימוש נכסי הנשייה.
• הגבלות שיחולו על החייב בתקופת התשלומים.
• הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה.
• חובות שלגביהם לא יינתן הפטר.

תקופת התשלומים בתכנית לשיקום הכלכלי תהיה שלוש שנים ממועד מתן הצו לשיקום כלכלי. בתום תקופת התשלומים לחייב בצו השיקום הכלכלי יבחן בית המשפט מתן הפטר ליחיד מחובותיו, ההפטר יינתן אם היחיד עמד בכל תנאי הצו לשיקום כלכלי שניתן לו. ההפטר יפטור את היחיד מיתרת החובות של ניתן לפרוע מנכסיו וכך יוכל היחיד להתחיל בחיים חדשים ללא חובות והגבלות.

עורך דין חדלות פירעון- מה תפקידו?

לעורך דין חדלות פירעון יש תפקיד חשוב בהליך חדלות פירעון של היחיד, הדבר יכול לבוא לידי ביטוי ביכולת לנהל הליך קצר ככל הניתן, בגובה צו התשלומים שייקבע ליחיד, אי מימוש דירת מגורים במסגרת הליך חדלות פירעון, הסרת חלק מההגבלות, גובה התשלומים בתכנית לשיקום כלכלי ועוד פרמטרים נוספים מהותיים.

אם כך, חשוב מאוד בטרם כניסה להליך חדלות פירעון להתייעץ עם עורך דין חדלות פירעון מנוסה שייצג בהליכים מהסוג הזה בעבר.

אם אתם מתעניינים לגבי הליך חדלות פירעון ומעוניינים לקבל מידע נוסף ורלוונטי יותר עבורכם, מוזמנים ליצור קשר כבר עכשיו עם משרד עורכי דין קארין ישראל.